ע"פ סעיף 19 לחוק, מחויב השותף הכללי להגיש לפקיד השומה דוח התאמה למס המאושר ע"י רואה חשבון על אודות ההכנסה החייבת של השותפות לצרכי מס. במועד זה על השותפות לשלם את המס הנובע מאותו הדוח.

חשוב לדעת שככלל שותפויות לא חייבות במס אלא בעלי היה"ש, אך כדי להקל על גביית המס ונוכח פיזור ציבור המשקיעים ביה"ש, מורה סעיף 19 על ניכוי במקור של ההכנסה החייבת כבר מהשותפות.

​

בחודש אוקטובר 2016 הגישה שותפות דלק קידוחים לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות בקשר לפרשנות סעיף 19 לחוק.
בבקשה זו הפנו את תשומת לב בית המשפט כי מאחר ששיעור המס החל על יחידים גבוה משיעור המס החל על חברות אזי יוצא שהחוק קובע חלוקה לא שוויונית בין בעלי היחידות.
בית המשפט המחוזי קבע כי החוק אינו עוסק בהסדרת היחסים בין מחזיקי יחידות ההשתתפות בשותפות לבין עצמם,
אלא רק באופן גביית המס, משכך, אין לראות בתשלום המס לפי סעיף 19 כחלוקה, ותשלום המס אינו כפוף למבחני החלוקה. 

לא ניתן לקבל את הצעת השותף הכללי של שותפות דלק קידוחים כי לצד תשלום המס תונפק למחזיקים תעודת מס שבה ייחוס התשלום יהיה אחיד לכל מחזיק מבלי להתחשב במעמדו, שכן בהצעה זו גלום תשלום מס בחסר לגבי "יחידים", שיחייב פעולות גבייה נוספות ויפגע בתכלית סעיף 19 לחוק שהיא ייעול גביית המס.

בית המשפט אינו רואה כל הצדקה להתערב בניהול ענייני השותפות ולחייב את השותפות בתשלום סכום העולה על המתחייב מהוראות סעיף 19 למחזיקי הי"ש או למס הכנסה.

כל עוד עומד הסדר הגבייה הקבוע בסעיף 19 בתוקפו, על השותפות ו/או השותף הכללי למצוא את הדרך הראויה לאזן בין ההוצאה הנוספת הכרוכה בשיעור המס החל על יחידים המחזיקים ביה"ש לבין ההוצאה הכרוכה בשיעור המס החל על חברות המחזיקות ביה"ש.
אחת הדרכים היא שבמועד תשלום המס על ידי השותף הכללי, יקבע השותף הכללי חלוקה מאזנת שיכול שתהא "רעיונית"

לאותם בעלי יחידות השתתפות ששיעור המס שלהם נמוך משיעור המס החל על יחידים. בית המשפט אינו שם עצמו במקום השותף
הכללי וככל שימצא הסדר אחר העונה על דרישות הדין החלות על השותפות ועליו, רשאי הוא לעשות כן.

​

ביום 31 בדצמבר 2017 הגיש השותף הכללי של דלק קידוחים ערעור על פסק הדין לעיל במסגרתו התבקש בית המשפט העליון להורות מהי פרשנותו הראויה של סעיף 19 תוך ייחוס תשלום המס בין המחזיקים באופן שיוויוני (מס משוקלל). המפקח טוען בערעור לקיפוח מחזיקים החבים בשיעור נמוך משיעור המס המירבי החל על יחיד (חברות).

בהמשך הצטרפה לערעור שותפות ישראמקו נגב שהיא חלק משותפות תמר.​

נקבע דיון ליולי 2019.

​

לאור כל זאת שוב ניתן לראות את המתח בין השותף הכללי לבין מחזיקי היה"ש היחידים שהאינטרס שלהם הוא שתשלום המס יהיה באופן דיפרנציאלי כדי שלא יצטרכו להביא בכל שנה כסף "מהבית" על מנת לממן את תשלום המס בעוד השותף הכללי וחברות המחזיקות ביה"ש מעדיפות לשלם מס משוקלל שייתן להן החזרי מס.

​

אנו צופים כי הערעור לא יתקבל והפרשנות שנתן המחוזי לסעיף 19 תישאר על כנה. בינתיים חוסר ההחלטה הסופית ודחיית מועד הדיון ליולי 2019 ממשיכה את אי הבהירות המיסויית הקיימת כבר כמה שנים ביחס למיסוי מחזיקי היה"ש.