חברות ארנק

לפעמים המחוקק מחוקק חוק או מגביר/מבטל רגולציה כדי להשפיע על התנהגות הציבור בדרך מסוימת, אך בפועל קורה דבר שאף אחד לא צפה אותו.

 

חברות ארנק הן תכנון מס שהחל לראשונה בתחילת שנות האלפיים ותפקידם הוא להקטין את חבות המס לבעלי תפקידים בעלי שכר גבוה.

בשנת 2002 בוטלה תקרת התשלומים לביטוח לאומי (מאז כבר חזרה אבל כדור השלג כבר התחיל להתגלגל).

אי לכך, גדלה חבות המס של בכירים במשק אשר פתחו כל אחד חברה שתקבל את הכנסותיהם מהחברות אותן ניהלו אך לא תשלם את כל השכר דרך משכורת אלא תשאיר חלק גדול מהשכר בחברה וכך לא תשלם עליו מס.
זה במקרה הטוב.

במקרה המצוי, חברות ארנק מוציאות הוצאות אשר בדרך כלל היו נחשבות כהוצאות פרטיות אך בתוך החברה הן מקטינות את יתרת הרווחים בה וכך גם מקטינות את חבות המס בעתיד על רווחים אלו.

 

בקיץ 2011 לאחר מחאת הקוטג', מונתה וועדת טרכטנברג אשר אחת מהמלצותיה היתה לפגוע בחברות הארנק אשר מגדילות באופן משמעותי את גביית המס מהציבור הכללי. צעדים אלה כללו מיסוי רעיוני גם על ההכנסה של החברה שלא חולקה כדיבידנד של חברות שניתן להוכיח כי כל תפקידם הוא אך ורק קבלת שכר ואין בהן פעילות נוספת.

נכון לימים אלה (ינואר 2015) לא נעשה הרבה ע"י הממשלה כדי להצר את צעדיהם של בעלי חברות אלה, אך מנגד, נעשו כמה דברים ע"י  "פקידים".

המפקח על הבנקים נתן הוראה האוסרת על בנק לשלם שכר מנכ"ל לחברות ארנק, וכן שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסקה במקרה בו היה שקוף שכל תפקידה של חברת הארנק הוא הורדת נטל המס ואין לחברת הארנק שימוש אחר, שיש יחסי עובד ומעביד בין המנכ"ל לבין קרן תל אביב.